במגמת התקשורת עסקנו הרבה בניתוח פרסומות ,תוכניות
,סרטים ,קליפים וניסינו להבין מתוך אמצעי התקשורת מסרים חברתיים שונים כפי שבאו
לידי ביטוי.
בעבודת החקר שלי אתמקד בנושא הסטריאוטיפים העדתיים
כפי שהם באים לידי ביטוי בתוכניות טלוויזיה.
אני אוהבת לצפות בתוכניות טלוויזיה ישראליות כמו :
זגורי אימפריה, שנות השמונים, סברי מרנן ועוד…
שמתי לב שבתוכניות אלו, הדמויות מוצגות בדרך
סטריאוטיפית.
למשל, דמות האב המזרחי שמוצגת כאדם פשוט, ללא
השכלה חם ומשפחתי לעומת דמות האב האשכנזי שמוצגת כאדם משכיל, בעל עמדה בכירה ופחות
משפחתי.
כבת להורים מעדות שונות(אבא ממוצא רומני ואמא
ממוצא תימני)מעניין אותי לחקור כיצד מוצגות הדמויות בתוכניות הטלוויזיה והאם באמת
יש קשר למה שקורה במציאות, או שהתוכניות גורמות להבניית מציאות שבה יש שימור
סטריאוטיפים עדתיים.
בעבודתי, אתייחס לכמה תוכניות שונות בהן מוצגות
דמויות בצורה סטריאוטיפית של העדה שלהן.
כתלמידת תקשורת בחרתי להתמקד בנושא תוכניות טלוויזיה העוסקות בשימור סטריאוטיפים עדתיים ולבדוק האם יש שימור הגמוניה(שימור השלטון של האליטות) או האם יש שיקוף מציאות( כפי שקורה בחיי היום יום).
הערכים המתנגשים בדילמה: שימור הסריאוטיפים של הדמות המזרחית בסדרות לעומת שיקוף המציאות והאם באמת יש קשר בין הצגת הדמות המזרחית בסדרות לבין התנהגותו בחיים האמיתיים.
שאלת המחקר: מה מאפיין ייצוגי עדות בסדרות טלוויזיה?
בניתי טבלה שבה הגדרתי קריטריונים שונים שמאפיינים את העדות כפי שבאות לידי ביטוי בסדרות, לדוגמא: מי משחק את הדמות, איך היא נראית, מה היא מייצגת, האם הדמות צועקת הרבה והאם היא מושא לעג, במה הדמות עובדת, ובמה הדמות מתעסקת.
ממצאים :
חקרתי ארבע תוכניות טלוויזיה שבהן יש ייצוג עדתי לדמויות.
לכל תוכנית הכנתי טבלה שבה פירטתי את ייצוג הדמויות לפי קריטריונים שונים.
הממצאים שלי מראים כי אכן יש ייצוג עדתי בסדרות אך לדעתי, בישראל של היום, הסדרות לא משקפות את המציאות הקיימת אלא משמרות סטריאוטיפים לגבי העדות וייצוגן.
כשצפיתי בסדרות ובדקתי את הדמויות, גיליתי שהדמויות מוקצנות ולא משקפות את המציאות כפי שאני מכירה אלא, משמרות סטריאוטיפים עדתיים שמלווים את מדינת ישראל מאז קום המדינה ועד היום.
המסקנות העיקריות:
גם בישראל של היום, שנת 2019, יש ייצוג עדתי של דמויות בסדרות הטלוויזיה שמשמרות סטריאוטיפים ואינן משקפות את המציאות.
בישראל של היום, לכל אדם מכל עדה שהיא יש את הזכות למימוש עצמי ללא תלות בסטריאוטיפ כזה או אחר.
לדעתי, בסדרות הטלוויזיה יש הקצנה של הדמויות על מנת להפוך את התוכנית למצחיקה ומשעשעת וצריך לזכור שיש כאן שימור סריאוטיפים ולא שיקוף מציאות.
רלוונטיות הדילמה:
הדילמה שלי רלוונטית מאוד לחיים בישראל בשנת 2019.
כל ילד שנולד במדינה, לא משנה מאיזה עדה, זכאי להזדמנות שווה על מנת להצליח בחייו.
כמדינה דמוקרטית, עלינו לקבל כל אדם ללא קשר למוצאו, ולאפשר לו לממש את עצמו ואת עתידו בלי לשמר סטריאוטיפים שהיו נהוגים בימים עברו.
הדילמה מלווה אותנו בכל התחומים: לימודים במסגרות חינוכיות, צבא, לימודים גבוהים באוניברסיטה וקבלה לעבודה.
חשוב לזכור שהתוכניות בטלוויזיה אינן משקפות את המציאות ומקצינות את הדמויות על מנת לייצור עניין לצופה.
עלינו כצופים, לזכור שלא לקבל את הצגת הדמויות כדבר האמיתי, ולהתבונן תמיד בעין בוחנת וביקורתית.
כתלמידת תקשורת בחרתי להתמקד בנושא תוכניות טלוויזיה העוסקות בשימור סטריאוטיפים עדתיים ולבדוק האם יש שימור הגמוניה(שימור השלטון של האליטות) או האם יש שיקוף מציאות( כפי שקורה בחיי היום יום).
הערכים המתנגשים בדילמה: שימור הסריאוטיפים של הדמות המזרחית בסדרות לעומת שיקוף המציאות והאם באמת יש קשר בין הצגת הדמות המזרחית בסדרות לבין התנהגותו בחיים האמיתיים.
שאלת המחקר: מה מאפיין ייצוגי עדות בסדרות טלוויזיה?
בניתי טבלה שבה הגדרתי קריטריונים שונים שמאפיינים את העדות כפי שבאות לידי ביטוי בסדרות, לדוגמא: מי משחק את הדמות, איך היא נראית, מה היא מייצגת, האם הדמות צועקת הרבה והאם היא מושא לעג, במה הדמות עובדת, ובמה הדמות מתעסקת.
ממצאים :
חקרתי ארבע תוכניות טלוויזיה שבהן יש ייצוג עדתי לדמויות.
לכל תוכנית הכנתי טבלה שבה פירטתי את ייצוג הדמויות לפי קריטריונים שונים.
הממצאים שלי מראים כי אכן יש ייצוג עדתי בסדרות אך לדעתי, בישראל של היום, הסדרות לא משקפות את המציאות הקיימת אלא משמרות סטריאוטיפים לגבי העדות וייצוגן.
כשצפיתי בסדרות ובדקתי את הדמויות, גיליתי שהדמויות מוקצנות ולא משקפות את המציאות כפי שאני מכירה אלא, משמרות סטריאוטיפים עדתיים שמלווים את מדינת ישראל מאז קום המדינה ועד היום.
המסקנות העיקריות:
גם בישראל של היום, שנת 2019, יש ייצוג עדתי של דמויות בסדרות הטלוויזיה שמשמרות סטריאוטיפים ואינן משקפות את המציאות.
בישראל של היום, לכל אדם מכל עדה שהיא יש את הזכות למימוש עצמי ללא תלות בסטריאוטיפ כזה או אחר.
לדעתי, בסדרות הטלוויזיה יש הקצנה של הדמויות על מנת להפוך את התוכנית למצחיקה ומשעשעת וצריך לזכור שיש כאן שימור סריאוטיפים ולא שיקוף מציאות.
רלוונטיות הדילמה:
הדילמה שלי רלוונטית מאוד לחיים בישראל בשנת 2019.
כל ילד שנולד במדינה, לא משנה מאיזה עדה, זכאי להזדמנות שווה על מנת להצליח בחייו.
כמדינה דמוקרטית, עלינו לקבל כל אדם ללא קשר למוצאו, ולאפשר לו לממש את עצמו ואת עתידו בלי לשמר סטריאוטיפים שהיו נהוגים בימים עברו.
הדילמה מלווה אותנו בכל התחומים: לימודים במסגרות חינוכיות, צבא, לימודים גבוהים באוניברסיטה וקבלה לעבודה.
חשוב לזכור שהתוכניות בטלוויזיה אינן משקפות את המציאות ומקצינות את הדמויות על מנת לייצור עניין לצופה.
עלינו כצופים, לזכור שלא לקבל את הצגת הדמויות כדבר האמיתי, ולהתבונן תמיד בעין בוחנת וביקורתית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה