ממצאים:
בסברי מרנן ניתן לראות בצורה בולטת את שימור הסטריאוטיפים, השימור בא לידי ביטוי בקטעים רבים.
כמו האמא האשכנזייה, ריקי רוזן, אינה יודעת לבשל, קרה ולא חמה כלפי משפחתה.
לעומתה רחל האמא המזרחית היא אישה חמה ולבבית ובשלנית גדולה, חברה טובה לילדיה, אמא תומכת ודואגת.
בנבסו ישנו ייצוג של אתיופי שלפני כן לא ראינו בטלוויזיה הישראלית.
ניתן לראות את שימור הסטריאוטיפים בסצנות רבות.
מוצאו של גילי צ'לצ'או הוא אתיופי, דמותו תמיד מסתבכת עם אנשים בגלל מוצאו וצבע עורו.
ולעומתו תמר אישתו היא פולנייה שתמיד דואגת להגן עליו בכל המצבים.
בזגורי אימפריה אפשר לראות בצורה מובהקת את שימור הסטריאוטיפים של משפחה מזרחית.
למשל ויויאן, אם המשפחה, דואגת במסירות רבה לשמונת ילדיה, ונוטה להאמין באמונות תפלות. היא מאוד מיושנת בדעותיה ובמחשבותיה ואפשר לומר שהיא פרימיטיבית.
תמיד תהיה עם תכשיטי זהב, וצמידי הזהב המאפיינים את העדה המרוקאית.
ולעמותה הסבתא המרוקאית, אלגריה, המאפיינת את הסבתא המרוקאית של פעם עם המטפחת על הראש שלבושה תמיד בבגדים ישנים.
ובשנות ה80 אפשר לראות את שימור הסטריאוטיפים בייצוג שתי דמויות שוליים אך מייצגות את הדמויות השכונתיות.
הספר השכונתי, מרסל, מיוצג כנשי וכרכלן ולעומתו ממוקה המוכר במכולת הגברי הגס וחסר העידון.
מסקנות:
בעבודתי חקרתי כיצד האפליה בייצוג המזרחי לעומת האשכנזי, בתקשורת ההמונים הלכה ושינתה את פניה במהלך השנים.
דמות האשכנזי והמזרחי הוצגו במסגרות מדיה שונות והיו נתונות למסורת ההשפעות החזקות.
לתקשורת ישנה השפעה חזקה על הצופים באופן חד ישיר ומיידי.
גם בישראל של היום, שנת 2019, יש ייצוג עדתי של דמויות בסדרות הטלוויזיה שמשמרות סטריאוטיפים ואינן משקפות את המציאות.
בישראל של היום, לכל אדם מכל עדה שהיא יש את הזכות למימוש עצמי ללא תלות בסטריאוטיפ כזה או אחר.
לדעתי, בסדרות הטלוויזיה יש הקצנה של הדמויות על מנת להפוך את התוכנית למצחיקה ומשעשעת וצריך לזכור שיש כאן שימור סריאוטיפים ולא שיקוף מציאות.
אוריינות תקשורתית:
אוריינות תקשורתית מתייחסת אל מידת היכולת של פרט או של קבוצה לעשות שימוש בכלי תקשורת טכנולוגיים.
בעבודה זו עשיתי שימוש בכלים תקשורתיים אלו: סדרות טלוויזיה שצפיתי בהן וניתחתי את הדמויות המוצגות בהן.
אוריינות אזרחית:
גם היום אנו עדים לייצוגיות יתר של דמות האשכנזי בכלי התקשורת, במיוחד בחדשות הטלוויזיה ובנושאי אקטואליה.
מידי פעם אנו עדים לשילוב של דמויות מזרחיות כדי לייצור שיוויון, לדוגמא שילוב מנחה ערבייה בארוויזיון 2019 בין המנחים היהודים, בימים עברו לא היה נהוג ומקובל לראות בפריים טיים מנחה ערבייה.
הדילמה שלי רלוונטית מאוד לחיים בישראל בשנת 2019.
כל ילד שנולד במדינה, לא משנה מאיזה עדה, זכאי להזדמנות שווה על מנת להצליח בחייו.
כמדינה דמוקרטית, עלינו לקבל כל אדם ללא קשר למוצאו, ולאפשר לו לממש את עצמו ואת עתידו בלי לשמר סטריאוטיפים שהיו נהוגים בימים עברו.
הדילמה מלווה אותנו בכל התחומים: לימודים במסגרות חינוכיות, צבא, לימודים גבוהים באוניברסיטה וקבלה לעבודה.
חשוב לזכור שהתוכניות בטלוויזיה אינן משקפות את המציאות ומקצינות את הדמויות על מנת לייצור עניין לצופה.
עלינו כצופים, לזכור שלא לקבל את הצגת הדמויות כדבר האמיתי, ולהתבונן תמיד בעין בוחנת וביקורתית.
הכרעה:
מה מאפיין ייצוגי עדות בסדרות טלוויזיה?
דעתי על שאלת המחקר היא שאכן בסדרות טלוויזיה יש ייצוגי עדות בסדרות הטלוויזיה שחקרתי אותן.
עדיין יש ייצוג של דמות המזרחי לעומת דמות האשכנזי אך זה הוא ייצוג למטרת בידור ושעשוע ולא משקף לדעתי את המציאות.
המזרחיות יכולה לצחוק על עצמה בסדרות ממקום של ביטחון ולא ממקום של רגשי נחיתות.
כמו כן ניתן לראות שהדמות מוצגת באופן קיצוני יותר מהמציאות וזאת כדי להבליט את התכונות הייחודיות שלה.
סדרות הטלוויזיה אינן משקפות את המציאות כפי שהיא אך מרמזות על פערים עדתיים שלגיטימיים ושבמציאות הן אינן מושא ללעג.
בסברי מרנן ניתן לראות בצורה בולטת את שימור הסטריאוטיפים, השימור בא לידי ביטוי בקטעים רבים.
כמו האמא האשכנזייה, ריקי רוזן, אינה יודעת לבשל, קרה ולא חמה כלפי משפחתה.
לעומתה רחל האמא המזרחית היא אישה חמה ולבבית ובשלנית גדולה, חברה טובה לילדיה, אמא תומכת ודואגת.
בנבסו ישנו ייצוג של אתיופי שלפני כן לא ראינו בטלוויזיה הישראלית.
ניתן לראות את שימור הסטריאוטיפים בסצנות רבות.
מוצאו של גילי צ'לצ'או הוא אתיופי, דמותו תמיד מסתבכת עם אנשים בגלל מוצאו וצבע עורו.
ולעומתו תמר אישתו היא פולנייה שתמיד דואגת להגן עליו בכל המצבים.
בזגורי אימפריה אפשר לראות בצורה מובהקת את שימור הסטריאוטיפים של משפחה מזרחית.
למשל ויויאן, אם המשפחה, דואגת במסירות רבה לשמונת ילדיה, ונוטה להאמין באמונות תפלות. היא מאוד מיושנת בדעותיה ובמחשבותיה ואפשר לומר שהיא פרימיטיבית.
תמיד תהיה עם תכשיטי זהב, וצמידי הזהב המאפיינים את העדה המרוקאית.
ולעמותה הסבתא המרוקאית, אלגריה, המאפיינת את הסבתא המרוקאית של פעם עם המטפחת על הראש שלבושה תמיד בבגדים ישנים.
ובשנות ה80 אפשר לראות את שימור הסטריאוטיפים בייצוג שתי דמויות שוליים אך מייצגות את הדמויות השכונתיות.
הספר השכונתי, מרסל, מיוצג כנשי וכרכלן ולעומתו ממוקה המוכר במכולת הגברי הגס וחסר העידון.
מסקנות:
בעבודתי חקרתי כיצד האפליה בייצוג המזרחי לעומת האשכנזי, בתקשורת ההמונים הלכה ושינתה את פניה במהלך השנים.
דמות האשכנזי והמזרחי הוצגו במסגרות מדיה שונות והיו נתונות למסורת ההשפעות החזקות.
לתקשורת ישנה השפעה חזקה על הצופים באופן חד ישיר ומיידי.
גם בישראל של היום, שנת 2019, יש ייצוג עדתי של דמויות בסדרות הטלוויזיה שמשמרות סטריאוטיפים ואינן משקפות את המציאות.
בישראל של היום, לכל אדם מכל עדה שהיא יש את הזכות למימוש עצמי ללא תלות בסטריאוטיפ כזה או אחר.
לדעתי, בסדרות הטלוויזיה יש הקצנה של הדמויות על מנת להפוך את התוכנית למצחיקה ומשעשעת וצריך לזכור שיש כאן שימור סריאוטיפים ולא שיקוף מציאות.
אוריינות תקשורתית:
אוריינות תקשורתית מתייחסת אל מידת היכולת של פרט או של קבוצה לעשות שימוש בכלי תקשורת טכנולוגיים.
בעבודה זו עשיתי שימוש בכלים תקשורתיים אלו: סדרות טלוויזיה שצפיתי בהן וניתחתי את הדמויות המוצגות בהן.
אוריינות אזרחית:
גם היום אנו עדים לייצוגיות יתר של דמות האשכנזי בכלי התקשורת, במיוחד בחדשות הטלוויזיה ובנושאי אקטואליה.
מידי פעם אנו עדים לשילוב של דמויות מזרחיות כדי לייצור שיוויון, לדוגמא שילוב מנחה ערבייה בארוויזיון 2019 בין המנחים היהודים, בימים עברו לא היה נהוג ומקובל לראות בפריים טיים מנחה ערבייה.
הדילמה שלי רלוונטית מאוד לחיים בישראל בשנת 2019.
כל ילד שנולד במדינה, לא משנה מאיזה עדה, זכאי להזדמנות שווה על מנת להצליח בחייו.
כמדינה דמוקרטית, עלינו לקבל כל אדם ללא קשר למוצאו, ולאפשר לו לממש את עצמו ואת עתידו בלי לשמר סטריאוטיפים שהיו נהוגים בימים עברו.
הדילמה מלווה אותנו בכל התחומים: לימודים במסגרות חינוכיות, צבא, לימודים גבוהים באוניברסיטה וקבלה לעבודה.
חשוב לזכור שהתוכניות בטלוויזיה אינן משקפות את המציאות ומקצינות את הדמויות על מנת לייצור עניין לצופה.
עלינו כצופים, לזכור שלא לקבל את הצגת הדמויות כדבר האמיתי, ולהתבונן תמיד בעין בוחנת וביקורתית.
הכרעה:
מה מאפיין ייצוגי עדות בסדרות טלוויזיה?
דעתי על שאלת המחקר היא שאכן בסדרות טלוויזיה יש ייצוגי עדות בסדרות הטלוויזיה שחקרתי אותן.
עדיין יש ייצוג של דמות המזרחי לעומת דמות האשכנזי אך זה הוא ייצוג למטרת בידור ושעשוע ולא משקף לדעתי את המציאות.
המזרחיות יכולה לצחוק על עצמה בסדרות ממקום של ביטחון ולא ממקום של רגשי נחיתות.
כמו כן ניתן לראות שהדמות מוצגת באופן קיצוני יותר מהמציאות וזאת כדי להבליט את התכונות הייחודיות שלה.
סדרות הטלוויזיה אינן משקפות את המציאות כפי שהיא אך מרמזות על פערים עדתיים שלגיטימיים ושבמציאות הן אינן מושא ללעג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה